המתנתי בסבלנות שרעשי הרקע הסתיימו ברשתות בכדי לומר את דעתי לגבי יום האישה.
יום האישה הוא לא יום אחד בשנה, אני אישה 356 יום בשנה וככזו, אני רוצה שיום האישה יהיה כל יום, כל היום.
זה לא מובן מאליו שאני אישה, אשת קריירה, בעלת עסק, רעיה, אמא, חברה, מנקה, מבשלת, מסדרת, מגהצת, מטפלת בילדים מקשיבה לבעל ואת כל זה אני עושה כל יום וכל היום וידברו על כל זה אך ורק יום בשנה.
אז למה מגיע לי יום בשנה?
אצלי זה לא עובד כך, הסביבה שלי תתייחס אליי כשווה בין שווים בכל יום בשנה.
מותר לי ואני משקיעה בקריירה שלי ובעסק שלי בלי ייסורי מצפון על שעות העבודה וסדרי העדיפות שהשתנו, כי הגעתי לגיל שעכשיו זה הזמן שלי.
השקעתי שעות, ימים ושנים בשביל להגיע למקום שבו אני נמצאת היום, למדתי תארים, קורסים, התפתחתי וגדלתי התגרשתי והתחתנתי, אני מגדלת ילדה עם צרכים מיוחדים בגאווה גדולה, עזבתי עבודה מתגמלת ומכניסה בשביל להקים עסק וללכת אחרי הלב ועדיין השיח שנשמע סביבי הוא, מאיפה האומץ?, למה עשית זאת הייתה לך עבודה נהדרת ומתי יש לך זמן למשפחה?
אותי זה מקומם – האם פעם גבר נשאל שאלות בסגנון הזה.
אז יהיו שירימו גבה ויהיו מצקצקים ומגלגלי עיניים ויהיו כאלו שזה נראה להם לא סביר או לא חכם לעזוב משרה טובה, נראה להם אגואיסטי לחשוב על עצמי כעת וזה בסדר ולגיטימי – זה שלהם!
אני הולכת עם האמת שלי ולא מרגישה צורך להתנצל עליה למרות ובזכות העובדה שאני אישה.
חבר'ה אנחנו בשנת 2022 ועדיין יש פערים מקוממים בין שכרם של גברים ונשים ועדיין יש נשים שסובלות מאלימות ורודנות ועדיין מצפים מהאישה שתהיה מה שלא בא לה להיות יותר, כי היא רוצה יותר לעצמה.
אני מקווה שבשנים הבאות עלינו לטובה, לא יהיה צורך ביום האישה, בטח ובטח לא יום בשנה?!
כי אנחנו נהייה שוות בין שווים.
הכל מתחיל בנו עצמנו, נשים יקרות תפסיקו להתנצל על עצם היותכם אסרטיביות, נשות קריירה, הרפו מייסורי המצפון שקיימים רק בגלל הדרך שחונכנו ולא משום סיבה אחרת, תאמינו בעצמכן, תלכו זקוף, תהיו אותנטיות, אנשים תחיו ותנו לחיות.
תעריכו ותוקירו את הנשים בחייכם, תעצימו ותגדילו אותן ותפעלו לשיוויון אמיתי בבית, במשפחה, במקור הפרנסה ובשכר שאתן מבקשות לעצמכן.
אני אישה גאה, שלמה ולא מושלמת ויודעת שהשמיים הם הגבול.
Comments